הפרעת אישיות גבולית / הפרעה בוויסות רגשי
פרופ' מרשה לינהאן פיתחה את גישת ה-DBT לצורך טיפול בנשים שסבלו מהתנהגות אובדנית כרונית וענו לקריטריונים של הפרעת אישיות גבולית (הא"ג או BPD - Borderline Personality Dis) - מונח מוכר ע"י אנשי המקצוע ומוגדר בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM).
עם השנים, אנשי הטיפול העובדים בגישה זו מתייחסים להפרעה בוויסות רגשי באופן רחב וכללי יותר. המונח הפרעת אישיות גבולית מהווה אב-טיפוס להפרעות בוויסות רגשי.
האבחנה של הפרעת אישיות גבולית לא מובנת ועמוסה בסטיגמות. מרבים לתאר אותם בהקשר של הסבל שהם גורמים לסביבתם: תובעניים, עוינים, לא צפויים, תוקפניים, חסרי אחריות, פתיינים וכדו'. למעשה מדובר באנשים שהסבל העיקרי הוא שלהם, אך לא רואים זאת על רקע התנהגותם הקיצונית. אנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות גבולית תופסים עצמם פעמים רבות כפגומים, חסרי יכולת, חסרי שליטה, הרסניים, לא אהובים, לא מובנים וחסרי סיכוי להצליח לשנות זאת.
הם סובלים, זקוקים לעזרה ומתקשים לבקש ולקבל אותה!
מדובר לא פעם באנשים מוכשרים, יצירתיים ובעלי יכולות גבוהות מחד, ותפקוד נמוך או לא יציב מאידך. על פי התיאוריה הביו-סוציאלית, העומדת בבסיס ה-DBT, הפרעת אישיות גבולית בפרט, וקושי בוויסות רגשי בכלל, נובעים מיחסי גומלין בין בעיה ביולוגית מולדת בוויסות רגשי לבין סביבה לא מתקפת. יש אנשים שנולדים עם רגשות עוצמתיים, פגיעות רגשית גבוהה ונטיה לקושי בוויסות רגשי. סביבה לא מתקפת היא סביבה המגיבה לתגובות הרגשיות של הילד באופן לא עיקבי, קיצוני, מזלזל, מבטל או ללא התחשבות במה הוא עצמו מרגיש. לרוב אין מדובר בחוסר תיקוף מכוון, אלא בחוסר הבנה והיעדר מיומנויות מתאימות שמובילים לקושי להגיב בצורה יעילה ומותאמת לילד הסובל מפגיעות יתר וחוסר ויסות רגשי.
חלק מהאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית עברו טראומה כמו פגיעה מינית, פגיעה פיזית, התעללות רגשית, נטישה, או אובדן דמות קרובה. רובם חווים אירועים באופן קיצוני, מציף ומכאיב במיוחד, כך שגם אירועים שלא נחשבים כטראומטיים עבור אחרים עשויים להיחוות כך על רקע הרגישות הגדולה.
הפרעה בוויסות רגשות גורמת לחוסר יציבות במצב הרוח. חוסר יציבות זה מתבטא במעברים חדים בין מצב רוח דכאוני, רגזוני, חרדתי, לבין מצב רוח טוב. חוסר יציבות במצב הרוח יכול להתקשר לחוסר יציבות בכל שטחי החיים: התנהגות ותפקוד, קשרים בינאישיים, זהות כללית ומגדרית, שינה, אכילה ועוד.
חשוב להבין שאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית הם אנשים החיים בסבל רב. אנשים המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי פעמים רבות מתקשים להאמין בעצמם ומתקשים לתת אמון באחרים. הם מתקשים להיעזר באחרים בצורה מאוזנת, מתקשים להתמיד בתפקוד וחסרים להם קשרים בינאישיים מיטיבים.
ביטוי נוסף שכיח של חוסר יציבות בתפקוד ובזהות הינו קושי להגיע ו/או להתמיד בטיפול פסיכולוגי. למרבה הצער, מרבית הטיפולים הפסיכולוגיים המקובלים אינם מראים יעילות ברורה ולא ניתן לראות שיפור בסימפטומים לאורך זמן. מטופלים רבים נושרים מטיפול, מחליפים מטפלים, פונים לטיפולים אלטרנטיביים, ומקבלים תרופות פסיכיאטריות רבות עם תחלופת תרופות גבוהה. על רקע זה, התפתחה גישת הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי המהווה פריצת דרך מבחינת היעילות המוכחת של הטיפול בשיפור המוטיבציה לחיים, המוטיבציה לטיפול ובשיפור איכות החיים של הסובלים מהפרעת אישיות גבולית.
