טיפול
 
איך מתחילים?

הפניות למכון אופק רבות. אנחנו מודעים לכך שהפונים אלינו זקוקים למענה ועזרה, לעיתים דחופה, לצערנו אין באפשרותנו לתת מענה מיידי. אנו מחויבים בראש ובראשונה למענה מקצועי ואחראי, ונעשה כמיטב יכולתנו לקדם את פנייתכם.
למתעניינים בפנייה לקבלת טיפול DBT, אנחנו ממליצים קודם להמשיך לקרוא באתר על פרטי הטיפול, הרציונל, המערך הטיפולי ועבור מי הוא מיועד. במידה ואתם מעוניינים להמשיך בתהליך - ניתן לשלוח מייל דרך לשונית 'צור קשר' באתר זה או לשלוח מייל לכתובתנו: ofek.dbt@gmail.com. כתבו בנושא את סיבת הפניה ובמייל חוזר תשלח אליכם בקשה למילוי טופס פנייה מקוון, כולל שליחת חומרים רלוונטיים (אבחונים, סיכומי טיפול) וחתימה על טופס ויתור סודיות.

תאריך לייעוץ יינתן בהתאם לעומס הפניות ולתור ההמתנה, לאחר שכל המידע הרלוונטי לנו יתקבל ותשולם מיקדמה בגובה 400 ש"ח.

פרטי התהליך ועלויות:

פגישת ייעוץ

הצעד הראשון לקראת התחלת טיפול במכון אופק הוא פגישת הייעוץ. לפגישה מוזמנים הפונה והוריו, הפגישה אורכת לרוב בין שעתיים לשלוש ומטרתה - הערכה קלינית של הפונה וקבלת מידע מההורים/בני משפחה.

התוכנית הטיפולית במכון אופק כוללת עבודה עם הורים. מדובר בחוליה חיונית שמהווה חלק מהתוכנית הטיפולית. עבודה זו נעשית לא רק עם הורים למתבגרים וילדים אלא גם עם הורים למבוגרים. לכן כל ההורים מוזמנים לפגישת הייעוץ ומקבלים הסבר על חלקם בתוכנית הטיפולית המוצעת.

בסיום ההערכה הקלינית נערך מפגש סיכום אודות ההתרשמות, המלצה לגבי התאמת הטיפול והסבר על הגישה הטיפולית ועל התהליך הטיפולי במכון. סיכום זה נערך בנוכחות אנשי הצוות שהשתתפו בפגישה, המטופל והוריו.

​במידה והפונה נמצא מתאים לטיפול DBT במכון, הוא יופנה לאיש טיפול מתאים מתוך צוות המכון, על בסיס התאמה ופניות המטפלים. חשוב לציין שלא תמיד תתאפשר הפנייה באזור הקרוב למקום

מגוריו של הפונה. ההורים יופנו לקבוצת לימוד מיומנויות, אלא אם כן יוחלט אחרת. במידה ואין אפשרות להצטרף לקבוצת הורים במועד הפניה, תיתכן המלצה להדרכה פרטנית עד שתתאפשר הפניה לקבוצה.​

  • פגישת הייעוץ נעשית לשם הערכה קלינית לגבי ההתאמה לטיפול במכון. לא יינתן סיכום כתוב בסוף המפגש.

  • ההורים מוזמנים למפגש הייעוץ גם כאשר ילדיהם מעל גיל 18 וגם אם אינם חולקים קורת גג משותפת.

  • פגישת הייעוץ נמשכת עד שלוש שעות ועלותה 2400 ₪.

טיפול פרטני

בהמשך לפגישת הייעוץ המטופל יופנה לאיש מקצוע מתאים מצוות המכון לצורך התחלת הטיפול הפרטני.

הטיפול הפרטני מתקיים בקליניקה הפרטית של המטפל (כל המטפלים שייכים מקצועית למכון אופק

אך עובדים במקומות שונים מבחינה גיאוגרפית). עלות פגישה טיפולית פרטנית נעה סביב 450 ש"ח לפגישה. התעריף שונה בין המטפלים השונים בהתאם לעוצמת (אינטנסיביות) הטיפול הנדרש כמו גם מיקום הקליניקה, ניסיון והחלטה אישית.

  • התשלום עבור הטיפול הפרטני מתבצע ישירות מול המטפל האישי.

קבוצות לימוד מיומנויות

כחלק מן הטיפול יש להביא בחשבון מפגשי לימוד קבוצתיים שנערכים במקביל לטיפול הפרטני ומתחילים מספר שבועות עד חודשים לאחר תחילתו. קבוצות המיומנויות מיועדות הן למטופלים והן עבור הוריהם. המפגשים הקבוצתיים מתקיימים במקומות שונים, לרוב באזור השרון ות"א, אחת לשבוע למשך כ-     25-30 מפגשים. עבור הורים יש גם קבוצות שנפגשות באופן מקוון - דרך ZOOM. המיון לקבוצות נעשה לאחר מפגש עם המשפחות, התייעצות עם המטפל הפרטני ומתוך שיקולים מקצועיים וראיית התמונה הרחבה. לרוב נמליץ על השתתפות בשני סבבים (החלטות בנושא ילקחו בהתייעצות עם המטפל הפרטני ומנחי הקבוצה במפגש סיכום שנת הטיפול).

  • עלות פגישה קבוצתית ללימוד מיומנויות למטופלים (מגיל 21): 300 ₪ לפגישה.

  • עלות פגישה קבוצתית משותפת הורה+ילד/ה (עבור מתבגרים עד גיל 21): 350 ש"ח לפגישה (בהשתתפות הורה אחד קבוע).

  • עלות פגישה קבוצתית ללימוד מיומנויות עבור זוג ההורים: 350 ₪ לפגישה.

  • התשלום עבור ההשתתפות בקבוצות מתבצע מול מזכירות מכון אופק, ויגבה בתחילת כל חודש עבור כל המפגשים שהתקיימו באותו החודש.

 
מה כולל הטיפול?

DBT הוא טיפול מבוסס מחקר. מדובר בגישה טיפולית אינטגרטיבית, מובנית ומערכתית.

DBT נמצא בעשרות מחקרים מבוקרים שהתבצעו במרכזים רבים ובלתי תלויים בארה"ב ובאירופה,

כיעיל בהפחתת התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית, בהפחתת נשירה מטיפול, בהפחתת אשפוזים

ופניה לחדרי מיון וגם בהפחתת סימפטומים של דיכאון וחרדה ושיפור התפקוד וההסתגלות החברתית. DBT נמצא כיעיל במבוגרים וגם במתבגרים.

במכון אופק אנחנו עושים כל שביכולתנו להיצמד לעקרונות והפרוטוקולים של ה- DBT שנחקרו ונמצאו יעילים, עם התאמות שנוספו במהלך שנים של ניסיון קליני בעבודה עם הגישה בארץ. בעברית.

DBT הוא טיפול כוללני הכולל טיפול פרטני, לימוד מיומנויות בקבוצה, קשר טלפוני בין הפגישות

וקבוצת מטפלים. בנוסף, יש מקום לטיפול תרופתי במידת הצורך. לכל מטופל/ת יש מטפל/ת פרטני/ת

שמהווה המטפל הראשי שמרכז את כל מרכיבי הטיפול.

מדובר בגישה טיפולית שמציעה מענה לאוכלוסייה של מטופלים שנמצאים בסבל רב, פעמים רבות עד כדי רצון למות. מדובר בטיפול מורכב שדורש מחויבות ומאמץ.

הדרך לא תמיד קלה או קצרה. יש לנו דרך סדורה ומוכחת מחקרית, הטיפול יעיל ועובד.

הגישה מציעה מערך טיפולי הכולל ארבעה אלמנטים עיקריים:

1.  טיפול פרטני

כולל מפגש עם מטפל, אחת לשבוע. עבודה סיסטמתית ומסודרת.

חוסר היציבות שמאפיין אנשים הסובלים מקשיים בוויסות רגשי עשוי להשפיע גם על חוסר יציבות בטיפול, כולל חוסר יציבות במוטיבציה. לכן המטרה הראשונית תהיה להעלות מוטיבציה - לחיים, לטיפול

ולמאמץ שנדרש בכדי לבנות חיים ששווה לחיות אותם.

התנהגויות שפוגעות בחיים מהוות את הנושא הראשון בחשיבותו בעבודה הטיפולית.

התנהגויות שקשורות לקשר הטיפולי, במיוחד כאלה המפריעות להתקדמות הטיפול, מהוות נושא שני בסדר החשיבות לעבודה.

הנושא השלישי יהיה התנהגויות הקשורות לאיכות חיים, כגון – הפרעות אכילה, שימוש באלכוהול וסמים, הפרעות חרדה, הפרעות ביצירת קשרים בינאישיים או שמירה עליהם, הפרעות בתפקוד ועוד.

 

העבודה הטיפולית כוללת ניתוח אירועים בכדי להבין מה הגורמים והמשפיעים על התנהגות מסוימת, וחיפוש משותף אחר פתרונות - השגת שינוי.
בכדי להצליח בהשגת השינוי צריך ארגז כלים חדש. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שבוודאי נעשו

מאמצים לאורך השנים להשיג שינוי. עם ארגז הכלים הקיים המטופל עשה כמיטב יכולתו.

זה כנראה לא מספיק. לכן נציע סדנת למידה למיומנויות חדשות.

מיומנויות

2.  לימוד מיומנויות למטופלים

DBT מציע לימוד ותרגול של מיומנויות חיים. המיומנויות הנלמדות מבוססות על פרוטוקול שכתבה מרשה לינהאן (Linehan, 1993b, 2015) כולל התאמות שנעשו מאוחר יותר עבור מתבגרים והוריהם ע"י ראתוס ומילר (Rathus & Miller, 2017), הרחבות והתאמות נוספות שלמדנו במהלך השנים מממשיכי דרכה של לינהאן וגם שפותחו על ידנו במכון אופק. מטרתנו לתת למטופלים ולהוריהם את המידע העדכני ביותר לגבי הדרכים היעילות להשגת השינוי הרצוי, ולעזור להם לתרגל ולשנות הרגלים ודפוסים שגורמים לסבל בחייהם ומונעים מהם להשיג את מטרותיהם.

המיומנויות שנלמדות בקבוצה:

קשיבות (Mindfulness) היא המיומנות המרכזית עליה נשענות גם המיומנויות האחרות הנלמדות בקבוצה. המטופלות לומדות להיות מודעות למה שעושות, חושבות ומרגישות, לא להיות שיפוטיות כלפי עצמן ולהיות יעילות בהשגת מטרותיהן.

יעילות בינאישית (Interpersonal effectiveness): סט מיומנויות שמטרתו לשפר את היעילות בהשגת המטרות במערכות יחסים, מבלי לפגוע ביחסים ומבלי לפגוע בכבוד העצמי. המטופלות לומדות לזהות מה יותר חשוב להן וכיצד להשיג זאת.

וויסות רגשי (Emotion regulation): מיומנויות להתמודדות עם רגשות עוצמתיים ותנודתיים. התנהגויות בעייתיות הן לעיתים קרובות פתרונות התנהגותיים לא מוצלחים לרגשות עוצמתיים בלתי נסבלים.

עמידות במצוקה (Distress tolerance): מיומנויות להתמודדות עם מצב של דחק חריף. נלמדות מיומנויות רבות ושונות לשרוד משברים (מיומנויות להסחת דעת, לשיפור הרגע, להרגעה עצמית דרך החושים) ומיומנויות לקבלה רדיקלית: לקבל את הכאב כחלק בלתי נפרד מהחיים. 

3.  קשר עם המטפל בין הפגישות

חלק בלתי נפרד מן הטיפול. בעיקר בחודשים הראשונים לטיפול אנחנו מעודדים יצירת קשר עם המטפל/ת למטרות ייעוץ טלפוני. המטופל יכול להתקשר למטפל לפי כללים שנקבעים מראש. המטרה היא ללוות את המטופל כשעדיין קשה לו. ללמד אותו איך לזהות שהוא צריך עזרה ואיך לבקש עזרה. ולעזור לו כשהוא עדיין לא מצליח לבד – לשמור על חייו ולשמור על הטיפול ויעילותו.

4.  קבוצת העמיתים - עבודת הצוות

טיפול DBT כולל גם את האלמנט הזה של עבודת צוות מתמדת והדוקה. אנחנו, המטפלים, מחויבים להפגש למפגשי הדרכה והתייעצות במטרה לקדם טיפול יעיל. מדובר בפגישות קבועות בפורומים שונים, הכוללות התייעצויות, שיתוף, תמיכה, הדרכה וחשיבה משותפת.

עבודתנו המקצועית מפגישה אותנו עם אתגרים. אנחנו פוגשים מטופלים ומשפחותיהם בתקופת חיים קשה במיוחד ונדרשים לתת מענה מקצועי, אחראי, עם זמינות גבוהה. לעיתים נדרש להתמודד עם מצבי מצוקה קיצוניים עד כדי סכנת חיים. חיוני שגם למטפלים יהיה מקום להיעזר בו, לכן קבוצת העמיתים היא חלק אינטגרלי מהגישה הטיפולית.

לכל מטופל יש צוות שמכיר אותו (איש המקצוע שעשה את הייעוץ, המטפל הפרטני, מנחי קבוצות המיומנויות ואנשי הצוות) – העמיתים עמם המטפל מתייעץ.

5.  לימוד מיומנויות להורים

במכון אופק הוספנו למבנה הטיפולי שלינהאן פיתחה רגל חמישית – חשובה ומייצבת - קבוצת הורים.

בעבודתנו הטיפולית, בעיקר עם אנשים צעירים הסובלים מבעיות בוויסות רגשי וחוסר יציבות בתחומי החיים השונים, התרשמנו שעבודה עם הוריהם היא חיונית ואף הכרחית ליעילות הטיפול. מודל ההורות הדיאלקטית שפותח במכון אופק ע"י ד"ר יפעת כהן ועמיתיה, הוא מודל אינטגרטיבי המתבסס בעיקר על אלמנטים מתוך גישת ה-DBT  שפותחה על ידי פרופ' מרשה לינהאן, ועל עמדת ההורות הקשובה (mindful parenting), מונח שטבעו ד"ר ג'ון ומילה קאבט-זין (Kabat-Zinn).

העבודה עם הורים עפ"י מודל ההורות הדיאלקטית נעשית דרך לימוד ותרגול מיומנויות, במטרה לשפר את התקשורת בין המטופלים להוריהם, לתת להורים כלים לתיקוף וחיזוק ילדם, לריכוך תוקפנות ומתחים אם ישנם, וכלים לשמירה על עצמם.

  • טיפול תרופתי –  הטיפול התרופתי באנשים הסובלים מבעיות בויסות רגשי הוא בדרך כלל טיפול נלווה לפסיכותרפיה, מכוּון לסימפטומים, ובעל יעילות חלקית וזמנית. במידה ויש צורך - נמליץ על פנייה לייעוץ פסיכיאטרי, לרוב לאחר עריכת החוזה הטיפולי עם המטפל הפרטני.

  • השלב הראשון של הטיפול נמשך בין שנה לשנתיים. במידה ויש צורך, במיוחד כאשר מדובר במטופלים שעברו טראומות קשות בעברם, הטיפול נמשך לצורך עבודה על הטראומה.

מודל ההורות הדיאלקטית

לאחרונה, מתחילים להכיר בשדה הפסיכולוגיה הקלינית ביעילות ה"טיפול בהורים" ורואים בו התערבות קלינית מרכזית וחשובה שמקלה על בעיות הילד. עדויות מחקריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מאשרות שהבריאות הנפשית של ילדים מושפעת מאוד מהקשרים שיש להם עם הוריהם, מהתנהגות ההורים ומהסביבה הביתית בה הם חיים.  טיפול בהורים מחייב שילוב גמיש של התייעצות, שיתופיות וטיפול וזהו אתגר לא פשוט. בעוד שבעבר הוצגו נוסחאות ברורות למהי הורות טובה, כיום תופסים את ההורות בצורה מורכבת יותר ומכירים בכך שיש דרכים שונות בהן הורים מתאימים את מעשיהם לצרכים ולמאפיינים של הילד, למשאביהם האישיים ולנסיבות חייהם.

אם בעבודה טיפולית עם ילדים ומתבגרים מקובל לערב את ההורים בטיפול, גם אם לא באופן תכוף או יעיל מספיק, הרי שבעבודה הטיפולית עם מבוגרים צעירים מקובל שלא לערב כלל את ההורים, אלא בנסיבות קיצוניות ביותר. להורים, למרות מעורבותם בחיי ילדיהם,  אין דריסת רגל בטיפול. עם זאת, ההורים זקוקים לעזרה, והמבוגרים הצעירים יכולים להפיק תועלת מרובה משינוי בקשר עם הוריהם. גם אם הצעיר בטיפול, שינוי בקשר עם ההורים לא יוכל לקרות במידה יעילה מספיק כאשר הטיפול ממוקד בו, ולהורים אין הכוונה, הנחייה וטיפול. ההורים, מצידם, בדרך כלל לא ייפנו מיוזמתם לבקש עזרה בהקשר לטיפול של ילדם המבוגר, זאת כנראה משום שהדבר אינו מקובל, ומשום ש"הרי הוא כבר מבוגר, וחי את חייו".

יש מעט מאד חומר קליני ומחקרי בהקשר להשפעת עבודה עם הורים למבוגרים צעירים על מצבם הרגשי של הצעירים. ניתן להניח ששיפור ביכולת ההורים להבין את ילדיהם הבוגרים ולימוד כלים שיאפשרו קשר מחזק וחיובי בין הצעירים ובין הוריהם יהיה בעל השפעה מייטיבה על מצבם הרגשי של ההורים והצעירים כאחד. מחקר במכון 'אופק' על השפעת השתתפות הורים בקבוצה ללימוד מיומנויות מראה הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית על עמדות ההורים כלפי ילדיהם ועל תחושת היכולת שלהם.

 הורים לצעירים הסובלים בוויסות רגשי 

ברור שלכל הנאמר משנה חשיבות כאשר אנו מדברים על מתבגרים ומבוגרים צעירים עם בעיות בוויסות רגשי.

הורים צריכים להתמודד עם התפרצויות זעם, שימוש בסמים ואלכוהול, התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית, חוסר התמדה בלימודים או עבודה, תנודות חדות במצב הרוח, הפרעות אכילה, סירוב לטיפול או הפסקת טיפולים פסיכולוגים בטרם עת, טיפולים שהם אלה שמממנים לעיתים קרובות.

קיימים חסרים בנגישות וידע לגבי אבחון וטיפול בהפרעות בוויסות רגשי בכלל ובהפרעת אישיות גבולית בפרט.

הבעיה קשה שבעתיים לגבי המשפחות של צעירים אלה. רבים אינם חושבים שילדיהם סובלים מבעיה אלא שהם עצלנים, מפונקים, מניפולטיביים וכד' ולכן פעמים רבות יש מתח בין בני משפחה שונים לגבי הצורך בחיפוש עזרה מקצועית.

רבים חווים ביקורת נוקבת על הדרך בה הם מתייחסים לצעירות הבלתי מווסתות במשפחה, כך שאפילו תמיכה בתוך המשפחה אינה דבר מובן מאליו. רבים מההורים חוו את אנשי המקצוע ביקורתיים ומאשימים אותם בבעיות של ילדיהם.

בני משפחה של צעירים לא מווסתים מדווחים על רמות גבוהות של דיכאון, מועקה, אבל ומתח רב ביחסים עם ילדיהם. ההורים גם כועסים על עצמם, מרגישים אשמה ובושה ומאשימים זה את זו בתרומה גנטית, בפינוק יתר, הזנחה וכד'.

נמצא שהקשרים המשפחתיים עם הצעירים הלא מווסתים הם בעלי השפעה משמעותית על התפקוד הכללי של צעירים אלה.

 DBT בעבודה עם הורים 

מיומנויות DBT יחד עם מוטיבים טיפוליים עיקריים ב- DBT יכולים להוות בסיס לעבודה מעשית ויעילה עם הורים לצעירים הסובלים מחוסר ויסות, הפרעות אישיות מורכבות, שימוש בסמים, הפרעות אכילה, וגם הורים לצעירים נורמטיביים.

במכון אופק פיתחנו מודל שמתבסס על שפת ה-DBT וכולל גם אלמנטים של הורות קשובה (Kabat-Zinn).

לצורך הורות יעילה נחוצים מודעות עצמית מחד ומיומנויות יעילות להתנהלות עם הילדים מאידך.

מודל ההורות הדיאלקטית כולל:

  • עמדה דיאלקטית

  • מיומנות של קשיבות (mindfulness)

  • מיומנות של הורות קשובה (mindful parenting)

  • מיומנויות של ולידציה (תיקוף - Validation)

עמדה דיאלקטית

אין אמת אבסולוטית, האמת מורכבת מחלקים, ובשום נקודת זמן לא ניתן לראות את כולה. האמת של הילד לא מבטלת את האמת של ההורה, ולהיפך. האמת שהיתה אתמול לא מתבטלת כי היום יש אמת אחרת. בשיח דיאלקטי אין מקום לנוקשות. הצמדות לעמדה נוקשה מובילה להגברת המתח בין ההורה לילדו, ובדרך כלל להגדלת הקיטוב ולא לסינתזה וצמיחה.

קשיבות Mindfulness

כדי שהורים ידעו מה הם מרגישים וצריכים- עליהם לתרגל קשיבות. קשיבות היא היכולת להיות מודע למחשבות שלך, לרגשות, לתחושות הפיסיות ולהתנהגות ברגע הנוכחי, מבלי לשפוט את עצמך או את החוויה. מודעות קשובה היא דרך להתנהל בחיים. התנהלות של תשומת לב פעילה לחוויות החיים מפרספקטיבה של נדיבות וחמלה לעצמנו ולאחרים.

הורות קשובה Mindful Parenting

הורות יעילה משמעותה הורות קשובה – הורה ששם לב למה שהוא מרגיש, חושב ועושה, שלא מגיב באופן אימפולסיבי וששם לב למה קורה אצל הילד שלו ברגע נתון, וזאת מבלי לבקר, הוא הורה קשוב.

ולידציה (תיקוף)

תגובה שמאפשרת לאדם האחר לדעת ולהרגיש שאת/ה מבינ/ה מה הוא מרגיש/חושב/עושה; הכרה לא שיפוטית בחוויה של האחר; תגובות אדיבות, עדינות ומכבדות עם כוונה להבין את האדם האחר.

מודל זה תורגם לפרוטוקול בו משתמשים בקבוצות ההורים לצעירים שמתנהלות במכון אופק, וכן, בהדרכת הורים פרטנית.

קיימת אפשרות להשתתף בקבוצת הורים גם אם הצעיר אינו מטופל כלל או שאינו מטופל במכון!

 
 
יעילות הטיפול במכון

Dialectical behavior therapy) DBT) הוא כיום הטיפול שיש לו הביסוס המחקרי הרב ביותר  ליעילות בטיפול במטופלים אובדניים ומרובי סימפטומים, הכוללים התנהגות דיספונקציונלית כמו פגיעה עצמית, שימוש בסמים, הפרעות אכילה וכן דיכאון וחרדה (RCT’s; e.g. van den Bosch et.al. 2005; Koons et al. 2001; Linehan et al. 1991, 1993, 2006; Verheul et al. 2003, Priebe et al. 2012).

נמצא שלא רק שהטיפול מביא לירידה ברורה ומשמעותית בתדירות וחומרת ההתנהגות האובדנית, אלא שגם מספר ימי האשפוז, אחוז הנשירה מטיפול, עוצמת הכעס, שיתוף הפעולה בטיפול וההסתגלות החברתית השתפרו בעקבות טיפול זה.

מילר, ראתוס ולינהן (2007) התאימו את מערך הטיפול המקורי למתבגרים.

 

כחלק מהעבודה השוטפת במכון, אנו אוספים ומנתחים נתונים לגבי יעילות הטיפול במכון.​

כך לדוגמה, בשנת העבודה 2016-2017 מצאנו כי בממוצע מספר הנסיונות האובדניים ירד ב 96% במהלך הטיפול בהשוואה למצב לפני תחילת הטיפול. בדומה, מספר האשפוזים במוסדות

פסיכיאטריים ירד ב 89%.

פעמים רבות אנשים הסובלים מבעיות בוויסות רגשי פוגעים בעצמם על מנת להתמודד עם מצוקה. הפחתת התנהגויות של פגיעה עצמית הנה חלק ממטרות טיפול DBT. מצאנו כי מידת חומרת

הפגיעה העצמית ירדה ב 66% במהלך הטיפול בהשוואה למצב לפני תחילת הטיפול.

שאלות ותשובות

המטפלת שלי המליצה לי על טיפול DBT – האם זה אומר שיש לי הפרעת אישיות גבולית?

תשובה קצרה:

לא בהכרח. DBT הוא טיפול יעיל עבור אנשים הסובלים מקשיים בוויסות הרגשי.

הסבר מקיף יותר:

יש הסבר הגיוני לחיבור האוטומטי הזה שנעשה בין האבחנה של הפרעת אישיות גבולית לבין ה- DBT. הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא אבחנה שנלקחה מספר האבחנות הרפואי (DSM) ומגדירה סט של סימפטומים שקשורים לקשיי וויסות בכל תחומי החיים.

מרשה לינהאן, שפיתחה את הגישה הטיפולית, התמודדה עם קשיים משל עצמה, היתה בעברה אובדנית ואף אושפזה למשך תקופה ארוכה. היא מספרת שנשבעה למצוא דרך לעזור לאנשים הנמצאים בגיהינום האובדני ולכן הלכה ללמוד פסיכולוגיה. בתחילת דרכה כפסיכולוגית וחוקרת צעירה, העניין המרכזי שלה היה בחקר התנהגויות של פגיעה עצמית ואובדנות. כשפנתה לקבל מילגה למחקרים שערכה, היה עליה לציין אבחנה פסיכיאטרית שמאפיינת את הנחקרים שלה והסתבר שרובם עונים לקריטריונים של הפרעת אישיות גבולית. אז בתחילת הדרך DBT יועד לטיפול באוכלוסייה מוגדרת – נשים אובדניות, שאובחנו כסובלות מהפרעת אישיות גבולית.

בהמשך כתבה לינהאן שההפרעה הבסיסית אצל הסובלים מהפרעת אישיות גבולית היא קושי חריף ומתמשך בוויסות רגשי ולכן נכון יותר להגדיר את האבחנה כהפרעה בוויסות רגשי (ERD), הגדרה שמשקפת לא רק את הבעיות אלא גם את ההבנה להיווצרותן.

הקושי החריף בוויסות הוא שיוצר בעיות חריפות. הבעיות החריפות מחריפות את הקושי בוויסות. על רקע הבנתה זו היא בנתה מודל, לו היא קראה 'התיאוריה הביו-סוציאלית' שמטרתו לספק הסבר והבנה של המצב (מה מסביר את הבעיות והחרפתן). לדבריה היא חיפשה מודל שיהווה קו מנחה לטיפול יעיל, שנשען על הידע המצטבר במחקר העכשווי ושידגיש יחס של כבוד וחמלה כלפי המטופל הסובל. התיאוריה הביו-סוציאלית היא הסבר לא שיפוטי ולא מאשים של היחסים בין הביולוגיה של הילד לבין הסביבה לתוכה הוא נולד, והשפעתם עליו במהלך התפתחותו. שילוב של פגיעות רגשית, שמקורה לרוב ביולוגי-מולד עם סביבה בלתי מתקפת, בה נרכשים ונלמדים לאורך הילדות הרגלים בלתי יעילים לוויסות רגשי.

 

כיום DBT מוכר כטיפול יעיל למצבי חרדה, דכאון, התמכרויות, הפרעות אכילה, קשיים במערכות יחסים ועוד. DBT יכול לעזור לכל מי שמתקשה בניהול מערך רגשי רגיש ועוצמתי.

ניתן גם לקרוא באתר – תחת לשונית – הפרעת אישיות גבולית / הפרעה בוויסות רגשי.

מדוע יש צורך במפגש ייעוץ לפני שמתחילים טיפול?

תשובה קצרה:

בכדי שתוכלו לקבל החלטה שקולה מתוך הבנת התמונה הגדולה. ובכדי שנוכל לתת המלצה מקצועית ואחראית שמבוססת על היכרות עם הבעיות והרקע להיווצרותן.

הסבר מקיף יותר:

שער הכניסה לטיפול במכון אופק הוא מפגש הייעוץ אליו מוזמנים הפונה והוריו. מטרתו של המפגש היא היכרות שלנו אתכם ושלכם איתנו, כך שתוכלו לקבל החלטה לגבי הטיפול והתאמתו אליכם לאחר שאתם יודעים במה מדובר. ואנחנו נוכל לתת המלצה לגבי מידת התאמתכם לטיפול, לאחר שאנחנו היכרנו ושמענו על הסיבות בגללן הגעתם אלינו. מדובר בחיבור ראשוני עם המכון, עם השפה של ה- DBT, עם ההבנות שלנו לגבי בעיות וההצעות שלנו לפתרונן.

לרוב יהיו אלה 2 אנשי מקצוע מצוות המכון שיפגשו אתכם במפגש הייעוץ, אחד ישב עם ההורים והשני עם הפונה. אנחנו נשאל שאלות שיאפשרו לנו להבין את הרקע לבעיות בשלן הגעתם לטיפול. נסביר לגבי מערך הטיפול, כולל חלקם של ההורים בתוכנית הטיפולית המוצעת.

אנחנו רואים את ההורים כחלק בלתי נפרד מהטיפול וגורם משמעותי בהצלחתו.

דרישות ומטרות הטיפול יוצגו באופן פתוח במפגש.

לאחר שהסברנו נאפשר גם לכם לשאול שאלות. 

אנחנו דוגלים בהתנהלות שקופה ורוצים לתת מידע מדויק ככל הניתן שיאפשר קבלת החלטה לגבי הטיפול המוצע. 

אנחנו דוגלים בחופש לבחור - בכל גיל חשוב לנו שהמטופל יבחר בגישה הטיפולית, לשם כך עליו להבין במה מדובר.

מדוע ההורים צריכים לבוא? לא מתאים לי! הם לא מעורבים בחיים שלי / אין לי קשר איתם / לא רוצה שידעו על הבעיות שלי / אני חיה עם בן זוג / כבר לא בבית הרבה שנים.

תשובה קצרה:

אנחנו לא מכריחים ולא כופים. לעיתים בתחילת הדרך נאפשר עבודה בנפרד. בכל מקרה נבקש הסכמה לכך שזו תהיה מטרה טיפולית – לעבוד לקראת היכולת וההסכמה לשלב את ההורים בתוכנית הטיפולית. חשוב שתדעו מראש שזו אחת מהמטרות הטיפוליות שלנו.

הסבר מקיף יותר:

התוכנית הטיפולית במכון אופק כוללת עבודה עם הורים, לא רק הורים למתבגרים וילדים אלא גם עם הורים למבוגרים. מדובר בחוליה חיונית שמהווה חלק מהתוכנית הטיפולית. לכן כל ההורים מוזמנים לקחת חלק בטיפול.

הסיבה לכך שאנחנו מזמינים הורים להיות חלק מהטיפול היא ההבנה לגבי כוחה של הסביבה בהיווצרות הבעיות וגם בפתרונן. 

התיאוריה הביו-סוציאלית של ה- DBT מכוונת אותנו להבנת הבעיות ומסמנת גם את הדרך לפתרונן; להלן סיכום קצר של התיאוריה הביו-סוציאלית: קיים בסיס ביולוגי מוכח לקשיים בוויסות רגשי: מערך הוויסות הרגשי הוא תכונה מולדת - יש ילדים שנולדים רגישים יותר עם נטייה להרגיש יותר מאחרים – הם מרגישים מהר יותר, חזק יותר ולוקח להם יותר זמן מלאחרים להירגע מהרגש.  

ההשלכות של הרגישות הזו, כלומר כיצד היא תתבטא בחיים, קשורות גם לאיך הסביבה מגיבה אליהם. ילדים רגישים זקוקים לסביבה מבינה, רגישה, קשובה ומיומנת, אך הסביבה אליה הם נולדו לא קיבלה הוראות הפעלה, ולכן לא בהכרח מבינה ופעמים רבות לא יודעת כיצד להגיב ולעזור.

רגישות יתר + סביבה שלא מבינה = בעיות.

בתוכנית הטיפולית ברצוננו לעזור הן עם ויסות יעיל יותר של רגישות היתר הביולוגית

(טיפול פרטני ולימוד מיומנויות עבור המטופל) והן עם הבנה טובה יותר ומיומנות גבוהה יותר של הסביבה = הורים (לימוד מיומנויות עבור ההורים).

בהקשר זה אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא על מודל ההורות הדיאלקטית באתר זה.

מה קורה אם אני לא רוצה לקחת חלק במפגשים קבוצתיים? זה לא בשבילי! יש דרך אחרת ללמוד מיומנויות DBT?

יש בודאי סיבות טובות לתחושה זו, אנשים רבים מגיעים עם חוויות לא טובות מקבוצות, השתתפות בקבוצה נחווית עבורם כלא מתאימה להם, מעוררת חרדה ועוד סיבות מובנות והגיוניות. חשוב לנו לומר שקבוצות DBT אינן קבוצות טיפוליות בהן המטופלים מדברים על הבעיות שלהם, מנתחים את התגובות שלהם וכדו'. בקבוצות DBT המטרה היא למידה. מדובר בקבוצה מובנית עם תכנים מוגדרים וידועים מראש. הקשר בין המשתתפים קשור לתרגול המיומנויות ומטרתו תמיכה וחיזוק. פעמים רבות התחושה היא יותר של קורס/סדנא מאשר של קבוצה טיפולית. הדרך היעילה ביותר ללמוד מיומנויות DBT היא בקבוצה. יחד עם זה כמובן שבמצבים חריגים, בהקשר לקשיים ספציפיים שמקשים או לא מאפשרים לימוד בקבוצה – יתאפשר לימוד מיומנויות באופן פרטני.

אני בת 21 וממש לא מעוניינת להצטרף לקבוצה עם אחד מהורי.

מטופלים בגילאי 12-21 לומדים מיומנויות בקבוצה משותפת, עם אחד מהוריהם.

המטרה הראשונה בטיפול היא להשיג איזון ויציבות, כלומר וויסות טוב יותר בכמה שיותר תחומי חיים. לשם כך יש צורך במיומנויות שיש ללמוד ולתרגל. בשנה הראשונה ללמידה, כשעדיין לא הושגה יציבות – הלמידה היא בקבוצה משותפת - צוות משפחתי של הורה+ילד במטרה ללמוד שפה אחידה, המגבירה את הסיכוי להשיג יציבות ואיזון טובים יותר. זו אחת הדרכים שה- DBT מציע על מנת לסייע לסביבה לשפר את היכולת שלה להיות יותר מבינה, תומכת ומחזקת

(ראו הסבר על התיאוריה הביו-סוציאלית). 

הביחד עלול גם לעורר קשיים, כגון חוסר נוחות לשבת ליד ההורים, חשש מחשיפה ועוד. לאורך השנים נוכחנו לדעת שלמידת המיומנויות ותרגולן בקבוצה משותפת יעילות פי כמה וכמה בגילאים הללו, לעומת קבוצה ללא הורים. חשוב לציין שמטרתנו בקבוצה אינה בהכרח שיתוף אלא למידה, כך שאין צורך לשתף בדברים שאינכם רוצים לשתף בהם.

לקבוצה המשותפת אפשר לבוא כל פעם עם הורה אחר?

לא. שמירה על קבוצה קבועה, יציבה – מאפשר ללמידה להיות יעילה יותר. 

בהתייעצות של המטופל עם המטפל האישי ומנחי הקבוצה ובהתאם להרכב והמורכבות המשפחתית – יוחלט מי ההורה שיצטרף ללמידה משותפת בקבוצה. לעיתים נמליץ בהמשך על שנה נוספת בקבוצה משותפת עם ההורה השני.

מה קורה בקבוצה?

תשובה קצרה:

בקבוצה נלמד מיומנויות ונתרגל אותן. מדובר בקבוצת למידה של כלים להתמודדות יעילה יותר עם משימות ואתגרי החיים.

הסבר מקיף יותר:

דיאלקטיקה ב- DBT באה לידי ביטוי בזרקור שאנחנו שמים על החשיבות שבמציאת איזונים,

כמו לדוג' האיזון הדיאלקטי בין קבלה לשינוי. אנחנו גם מקבלים את המטופל בדיוק כפי שהוא וגם מקפידים על תנועה לקראת שינוי (ניתן להרחיב קריאה על הנחות היסוד). כך שכל המטופלים צריכים לקבל עזרה בבניית כישורים, יכולות, מיומנויות שיאפשרו השגת שינוי. המטרה שלנו בקבוצה היא ללמוד דרכים חדשות להתמודדות עם מצבים מעוררי רגש או מצוקה, לחפש דרכים שיאפשרו למצב

לא להחמיר וגם לשפר את התקשורת ואיכות החיים של המשתתפים. יחד, ובנפרד.

בקבוצה נלמד דרכים לשפר את התקשורת של המשתתפים עם עצמם (עם הרגשות, הגוף והמחשבות) כך שניתן יהיה לזהות ולהכיר טוב יותר מה קורה לנו ומה ניתן לעשות בכדי להרגיש יותר בשליטה. נלמד לשפר את התקשורת של כל אחד עם הסביבה שלו כך שתתבסס על הבנה, תיקוף (ולידציה) והישענות על 'מה שעובד' (יעילות).

יינתן גם תרגול לבית. ללא תרגול- קשה מאוד לרכוש כישורים ויכולות חדשות (תחשבו על מיומנויות שלמדתם בעבר כמו רכיבה, נהיגה, שחייה, גלישה... – הכל דורש למידה ותרגול בכדי להשתפר).

הצטרפות לקבוצה מעוררת לעיתים כל מיני רגשות לגיטימיים וצפויים. אתם לא לבד – יש את המטפל הפרטני שמלווה ואת מנחי הקבוצה שישמחו להקשיב ולעזור במציאת פתרונות.

ניתן להרחיב את הקריאה על המיומנויות הנלמדות בקבוצה באתר זה:

אודות הטיפול – מה כולל הטיפול.

אפשר להצטרף רק לקבוצה? אני כבר בטיפול פרטני במקום אחר

תשובה קצרה:

לא. אנו במכון אופק מטפלים באופן כוללני ומציעים תוכנית טיפולית שלמה, אותה אנו מוצאים כיעילה ביותר לסוג הבעיות בהן אנחנו מטפלים.

הסבר מקיף יותר:

DBT היא גישה שנחקרה רבות, יש עדות רחבה ליעילותה. אנחנו במכון אופק מחויבים למודל המקורי של לינהאן ועושים כמיטב יכולתנו להשאר נאמנים למה שנחקר ועובד, כלומר למערך הטיפולי שכולל 4 זרועות – הטיפול הפרטני, לימוד מיומנויות, קשר עם המטפל בין הפגישות וקבוצת עמיתים של אנשי הצוות. לכן, לא תתאפשר השתתפות בקבוצה ללא טיפול פרטני. 

אנחנו קשובים לדרישה ההולכת וגדלה להתאמות ואכן יש מסגרות שאין באפשרותן להציע את כל המערך ולכן הן מציעות או טיפול פרטני בלבד או קבוצת לימוד מיומנויות בלבד. בהחלט חשוב ויעיל לעשות התאמות לסטינג הטיפולי, לאבחנה ולסיטואציה הספציפית, ויחד עם זה חשוב לדבוק בעקרונות ובמבנה הטיפולי כדי שה-DBT לא יאבד מיעילותו. בהקשר זה ניתן לצטט את לינהאן שאמרה שהדבר המוסרי ביותר שביכולתנו לעשות זה להציע את הטיפול היעיל ביותר שבאפשרותנו לתת. זו מטרתנו - להעניק טיפול יעיל, אחראי ומקצועי. השתתפות בקבוצת למידה יכולה לעורר אתגרים וקשיים. המטפל הפרטני מהווה חלק חשוב, לא רק בהטמעת המיומנויות יחד עם המטופל, אלא גם בליווי ועזרה בהתמודדות עם האתגרים. 

במכון אנו עובדים יחד כצוות, ומנחי הקבוצה נמצאים בקשר קבוע עם המטפלים הפרטניים, על מנת למקסם את יעילות העבודה המשותפת של הטיפול הפרטני יחד עם הלימוד בקבוצה. מניסיוננו, במצב בו המטפל הפרטני אינו חלק מהצוות והקשר איתו אינו מתאפשר באופן מלא ורציף, הדבר עלול לפגוע ביעילות ומקצועיות הטיפול. לכן לא ניתן להצטרף רק לקבוצה.

אני בת 49, אתם מקבלים גם מבוגרים?

אין מגבלה גילאית, יש עדויות רבות ליעילותו של הטיפול עבור אוכלוסיות שבין הילדות ועד הזיקנה. יחד עם זה, היות ומדובר במערך שכולל גם לימוד מיומנויות (שנעשה בקבוצות לפי גיל) והיות ואנחנו צוות קטן, בחרנו להתמקד בקבוצות הגיל בהן יש לנו אפשרות לתת את הטיפול היעיל והמקיף ביותר – סביב גילאי 12-40. אין מניעה לפנות אלינו, תלוי במידת הזמינות של המטפלים, נשמח להיענות ולהתאים את התוכנית הטיפולית המתאימה ביותר האפשרית מבחינתנו בזמן נתון.

ניסיתי. ותרגול מיינדפולנס זה לא בשבילי! אז הטיפול הזה לא מתאים לי?

תשובה קצרה:

טוב שאת מזהה את הקושי ושואלת. מיינדפולנס (Mindfulness) או קשיבות בעברית היא אכן מיומנות ליבה ב- DBT. מה הכוונה בקשיבות?: תשומת לב לרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות. זה עשוי להיות קצת מבלבל, כי על פניו – זה ממש קל. אך בפועל נדרשת הנכונות לתרגל אותה שוב ושוב, עוד הרבה לפני שמרגישים שהיא עוזרת לנו במשהו. אז הטיפול הזה מתאים לך אם את מוכנה לגייס סקרנות ופתיחות להמשיך לנסות. או לפחות נכונות להמשיך לדבר על זה.

הסבר מקיף יותר:

העמדה שלנו ב- DBT היא עמדה קשובה במשמעות של התבוננות סקרנית, מקבלת, לא שיפוטית בדברים כפי שהם. מדובר ביכולת לעצור לרגע בכדי לזהות מה קורה לנו - לשים לב, להתבונן ברגשות, מחשבות, תחושות, ברגע הנוכחי, מבלי לפרש ומבלי לשפוט את עצמנו, את הזולת או את החוויה.

את מוכנה לנסות לאמץ את העמדה הזו כלפי החוויה שלך עצמך? זו דוגמה לתרגול קשיבות –

תני מילים (התבוננות לא שיפוטית) לסיבות המובנות לכך שהחוויה שלך מול המיומנות הזו שלילית. זו תשומת לב סקרנית למה קורה לי. 

הכוונה היא לשים זרקור על החוויה שלנו, להתבונן כצופה מהצד, בדברים כפי שהם ולא כפי שהיינו רוצים שהם יהיו. נתרגל את היכולת לשים לב, את היכולת להתמקד בדבר בו בחרנו להתמקד ואת הכישור החשוב של להיות לא שיפוטיים כלפי מה שקורה.

נדרש אומץ כדי לתרגל עמדה קשובה. זה אומר להתבונן ברגשות ובתגובות שלנו – גם אלה שאנחנו פחות אוהבים או נהנים מהן. לדוגמה: אנחנו יודעים שיש לנו רגשות, אך לאפשר לעצמנו להרגיש אותם במלואם, זה לא פשוט. במיוחד בתקופות בהן רגשות עוצמתיים ושתלטניים (כמו: אשמה, בושה, מבוכה, פחד, אכזבה, דחיה, חוסר אונים, עצבות, כעס, תסכול ועוד...) דומיננטיים בחיינו. צריך אומץ להיפתח ולהתבונן בסקרנות ברגשות, הם עשויים להכאיב. ממש. 

כשאנחנו משפרים את יכולת המודעות שלנו למה שקורה, משפרים את יכולת הקבלה שלנו את עצמנו ואת המצב, מצליחים להשתפר בוויתור על שיפוטיות עצמית – אנחנו משפרים את היכולת לוויסות רגשי.

גם אנחנו, המטפלים, מתרגלים קשיבות באופן קבוע, בכדי להיות מטפלים קשובים יותר – כאלה ששמים לב, לא שיפוטיים, פתוחים וסקרניים להבין טוב יותר בכדי לעזור באופן היעיל ביותר למטופלים שלנו.

מה משך הטיפול?

תשובה קצרה:

שנה וחצי-שנתיים.

הסבר מקיף יותר:

טיפול DBT הוא טיפול מובנה, גישה סיסטמתית ומאורגנת. יש מספר שלבים לטיפול. בשלב הראשון אנחנו מבקשים התחייבות למשך טיפול של שנה, במהלכו תיעשה עבודה טיפולית ממוקדת להעלאת מוטיבציה לחיים ולהגברת יעילות הטיפול – כך שהחיים לא יהיו בסכנה והקשר הטיפולי והמוטיבציה לשינוי יהיו יציבים וחיוביים. בשלב הזה גם ילמדו מיומנויות.

זה השלב האינטנסיבי שדורש התגייסות רבה. במשך השנה הראשונה תתבקשו להגיע, בנוסף למפגש הפרטני עם המטפל האישי, גם לקבוצה ללימוד מיומנויות. וההורים יצטרפו לקבוצת מיומנויות עבור הורים. כלומר במשך כחצי שנה התוכנית הטיפולית תכלול עד 3 פגישות בשבוע עבור המשפחה כולה.

בתום שנת הטיפול הראשונה תיעשה הערכה לגבי יעילות הטיפול ותינתן המלצה. לרוב אנחנו ממליצים על שנתיים של טיפול, כך שניתן להמשיך בתרגול המיומנויות ולהטמיע אותן בחיי היומיום ובמצבים בהם המטופל והוריו הכי זקוקים להן. עבור מטופלים שעברו טראומות בעברם, הטיפול נמשך לשלב השני שיתמקד בטיפול בטראומה והשלכותיה בחיי היומיום. 

בכל מקרה חשוב לציין שטווח הבעיות וחומרתן משתנה ואורך הטיפול בהתאם. המטרה שלנו תהיה להצליח להתאים עבורכם את הטיפול היעיל ביותר בכדי שתוכלו לבנות את החיים שאתם רוצים לחיות אותם כמה שיותר מהר. ד"ר יפעת כהן נוהגת לומר שאנחנו 'עוברי אורח' בחיים שלכם – מטרתנו לעזור כך שלא תזדקקו לנו.

אתם נותנים במכון גם טיפול פסיכיאטרי?

תשובה קצרה:

לא.

הסבר מקיף יותר:

אנחנו מכון לטיפול פסיכותרפויטי. הגישה שלנו דוגלת בחיפוש אחר פתרונות עבור אנשים שסובלים מבעיות מורכבות. לעיתים הפתרון קשור גם לצורך בהוספת טיפול תרופתי. יחד עם זה, הידע והנסיון הקליני מלמד אותנו שהטיפול התרופתי באנשים הסובלים מבעיות בוויסות רגשי הוא בעל יעילות חלקית וזמנית. לכן נמליץ שהטיפול התרופתי יהיה לצד הטיפול הרגשי ומתוך קשר ועבודה משותפת של המטפלים. רבים מהמטופלים מגיעים אלינו כשהם כבר מטופלים פסיכיאטרית, במידה והמטופל חש בנוח עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת – לרוב לא תהיה מניעה להמשיך. בכל הנוגע לתוכנית הטיפולית אצלנו, לאחר עריכת החוזה הטיפולי עם המטפל הפרטני ובהתאם לצורך נשקול הפנייה לפסיכיאטר שמכיר את גישת ה- DBT ואת אנשי צוות המכון. הדבר החשוב מבחינתנו הוא לשמור על עבודת צוות שמאפשרת לנו לחשוב ביחד.

כמה הצלחה יש לטיפול הזה? זה באמת עוזר? – מחקר / יעילות

DBT הוא כיום הטיפול שיש לו הביסוס המחקרי הרב ביותר ליעילות הטיפול במטופלים אובדניים ומרובי סימפטומים, הכוללים התנהגות דיספונקציונלית כמו פגיעה עצמית, שימוש בסמים, הפרעות אכילה וכן דיכאון וחרדה.

ניתן לקרוא על מחקר עדכני בתחום באתר של לינהאן -  Core Evidence and Research

זה הגוף הרלוונטי ביותר בכל הנוגע ל- DBT, חברה שלינהאן עצמה הקימה בכדי להכשיר מטפלים ולהפיץ את הגישה בעולם.

לכל המתעניין ניתן להרחיב את הקריאה, כולל תשובות לשאלות נוספות: באתר

 
 
 
מכתבי המלצה

אשה שטופלה בשנות העשרים לחייה וכתבה את המכתב שנים לאחר סיום הטיפול

"... אני לא יודעת אם את זוכרת אותי אבל הייתי מטופלת שלך לפני כמה וכמה שנים במכון אופק.

התגלגלנו אני ומשפחתי אל המכון במקרה… אבל הסתבר כמזל גדול עבורי.

הגעתי אליכם מאשפוז בשלוותה, מהערת אגב שהפסיכיאטר זרק לחלל האוויר 'למה אני לא מטופלת באופק', כאילו זה מובן מאליו…

בפגישה האחרונה ביני לבינך נפרדנו עם חיוך של סיפוק, שהצלחנו להשיג התקדמות מאד יפה.

אני כותבת לך לא לשם העלאת זכרונות או פרץ של נוסטלגיה, זהו מכתב תודה.

רציתי לספר לך שאני בן אדם מסופק ושמחה על ההווה, העבר וגם לקראת העתיד.

... אני מאד שמחה על כך שאלה הם חיי…

רציתי לומר לך תודה, גם ממרחק הזמן והמקום.

תודה שהיית שם ועזרת לי מאד.

תמיד אזכור זאת ואותך, …"

אשה בשנות הארבעים

"...נפגשנו רק פעם אחת לפני כשנה וחצי לפגישה בת שעתיים במכון. בפגישה האחת הזאת הבנת באופן מדוייק מה יענה על הצרכים שלי וחיברת אותי לפסיכולוגית…

המפגש… הגיע אחרי שנים רבות של טיפול קודם, שבו, באופן שאני יכולה לכנות אותו אפילו טראגי… לא הצליחה אותה פסיכולוגית להבין את צרכיי ולמעשה המפגש איתה העצים את קשיי, אני מאמינה, מתוך חוסר הבנה שכך עשתה, משום שבחרה בקו פעולה שדמה מידי לקשרים כושלים ומחלישים בחיי.

 

בטיפול החדש (ה-DBT) למדתי סוף סוף שאני לא כל כך נוראית כמו שחשבתי, הבנתי למה פעלתי כפי שפעלתי והצלחתי לצמצם את הכעס שלי על עצמי. הבנתי שיש לי כוחות להתמודד, שאני הרבה יותר נורמלית ממה שאני עצמי חשבתי. שיש לי הישגים שאני יכולה להתגאות בהם ולהנות מהם...

התודה המרכזית שייכת לפסיכולוגית… שהעבודה איתה טרם הסתיימה אבל פירותיה כבר ניכרים ובכל יום אני נהנית מהם. בהיותה מכילה, משדרת זמינות, נועם ותבונה, בהצליחה להנחיל לי כלים שמתגלים כיעילים, שפה ושיטת חשיבה, שאני מצליחה להפעיל יותר ויותר באופן עצמאי, בחוסר השיפוטיות ובפרשנות החיובית לטובתי שמאפשרת לי לחבב את עצמי. הטיפול אמנם טרם הסתיים אך אני מרגישה שאני כבר בנקודה שבה אני יכולה להסתכל אחורה ולהגיד שהמפגש איתך היה נקודת המפנה ששינתה את חיי והחזירה לי את הרצון לחיות ועל כך תודה מעומק הלב. אני שמחה שגייסתי את סבלנותי כדי להמתין למפגש איתך ושנסעתי לשם כך עד אבן יהודה ושלא ויתרתי והגעתי למטפלת שעובדת בשיטת ה-DBT.

שנה טובה ומאושרת ואני מאחלת לך שכפי שעזרת לי תוכלי לעשות זאת עבור רבים אחרים..."

אשה בשנות השלושים המאוחרות

"...לאחר הפגישה המשותפת איתך, שבה הקשבת במלוא הרצינות, התאמת לי פסיכולוגית… עברו כמעט שנתיים מאז הפגישה הזו, כאשר במהלכה עברתי תהליכים עמוקים ומקדמים ביותר ואני חייבת המון תודה…

...תמיד הרגשתי בן אדם קצת מורכב ושונה. נוכחתי לדעת על עצמי שיש לי כוחות שאני מצליחה להסתכל קדימה ופחות להיות במקום של ייאוש…"

בחור שטופל בשנות השלושים המוקדמות

"......חשבתי עלייך ועל המכון. על החיבוק החם שלכם. על כל מה שנתתם לי. על הפגישות איתך שהיו זרם של ולידציה שהלכה איתי ועזרה כלכך. אני אבא היום ו... ומנהל צוות... אני מאוהב באשתי... אני נזכר מאיפה התחלתי ואת הדרך שעשיתי במכון. בקבוצה ב… ובך. לקחתם אותי ועזרתם והייתם שם בירידות התלולות כלכך ומפחידות כל כך. זה לא הפחיד אותכם ופשוט החזקתם את היד ועזרתם להתרומם. האמנתם בי וכנראה שצדקתם. תודה לכם…"

אשה בשנות העשרים

"... לא האמנתי שהרגע הזה יגיע … לאחר עמל כה רב ולאחר תהליך שהיו שותפים אליו אנשים רבים כל כך. כל אחד בדרכו שלו רצה עבורי את הטוב ביותר אך את היית הראשונה שהאמנת בי, או אולי יותר מדויק אפשרת לי לעצור את הסערה בה הייתי ולעלות לאט לאט לדרך שמובילה למקום בטוח יותר. גרמת לי להאמין שישנה דרך כזאת גם אם היו בה קטעים מורכבים ולא פשוטים. את הבאת לי את הכלי המקסים ביותר שיש לי כרגע שעזר לי לאורך כל הדרך עם שאר המטפלים ואף עם ע., את לימדת אותי לדבר, לא להשאיר דברים קשים בתוכי, לימדת אותי שכשמסתירים דברים יש בעיה בקשר ואם רוצים להצליח הכי נכון לשתף גם אם המחיר קצת קשה בהתחלה.

אני מרגישה מחויבות ענקית לומר לך תודה על כל מה שנתת לי ….את חלק מאוד מהותי בהתפתחות הנפשית שלי אז שוב אומר לך המון תודה!!!"

מתבגר

"....אני... בן 14. לפני כשנה כשהגעתי לתהליך הייתי מיואש וללא הרבה מוטיבציה… אין לתאר במילים את התוצאה אליה הגעתי. הסיפוק העצום שהגיע וממשיך... התהליך הזה שווה הרבה ומצריך עבודה רבה, הוא שינה לי את החיים ואת ההסתכלות עליהם... גיליתי את מי שאני, אני מרגיש חכם יותר, שקול יותר, חושב יותר ובוגר יותר. אני כל כך הצלחתי וכל מה שנשאר לי לומר, תודה"