לא בהכרח. DBT הוא טיפול יעיל עבור אנשים הסובלים מקשיים בוויסות הרגשי. הסבר מקיף יותר: יש הסבר הגיוני לחיבור האוטומטי הזה שנעשה בין האבחנה של הפרעת אישיות גבולית לבין ה- DBT. הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא אבחנה שנלקחה מספר האבחנות הרפואי (DSM) ומגדירה סט של סימפטומים שקשורים לקשיי וויסות בכל תחומי החיים. מרשה לינהאן, שפיתחה את הגישה הטיפולית, התמודדה עם קשיים משל עצמה, היתה בעברה אובדנית ואף אושפזה למשך תקופה ארוכה. היא מספרת שנשבעה למצוא דרך לעזור לאנשים הנמצאים בגיהינום האובדני ולכן הלכה ללמוד פסיכולוגיה. בתחילת דרכה כפסיכולוגית וחוקרת צעירה, העניין המרכזי שלה היה בחקר התנהגויות של פגיעה עצמית ואובדנות. כשפנתה לקבל מילגה למחקרים שערכה, היה עליה לציין אבחנה פסיכיאטרית שמאפיינת את הנחקרים שלה והסתבר שרובם עונים לקריטריונים של הפרעת אישיות גבולית. אז בתחילת הדרך DBT יועד לטיפול באוכלוסייה מוגדרת – נשים אובדניות, שאובחנו כסובלות מהפרעת אישיות גבולית. בהמשך כתבה לינהאן שההפרעה הבסיסית אצל הסובלים מהפרעת אישיות גבולית היא קושי חריף ומתמשך בוויסות רגשי ולכן נכון יותר להגדיר את האבחנה כהפרעה בוויסות רגשי (ERD), הגדרה שמשקפת לא רק את הבעיות אלא גם את ההבנה להיווצרותן. הקושי החריף בוויסות הוא שיוצר בעיות חריפות. הבעיות החריפות מחריפות את הקושי בוויסות. על רקע הבנתה זו היא בנתה מודל, לו היא קראה 'התיאוריה הביו-סוציאלית' שמטרתו לספק הסבר והבנה של המצב (מה מסביר את הבעיות והחרפתן). לדבריה היא חיפשה מודל שיהווה קו מנחה לטיפול יעיל, שנשען על הידע המצטבר במחקר העכשווי ושידגיש יחס של כבוד וחמלה כלפי המטופל הסובל. התיאוריה הביו-סוציאלית היא הסבר לא שיפוטי ולא מאשים של היחסים בין הביולוגיה של הילד לבין הסביבה לתוכה הוא נולד, והשפעתם עליו במהלך התפתחותו. שילוב של פגיעות רגשית, שמקורה לרוב ביולוגי-מולד עם סביבה בלתי מתקפת, בה נרכשים ונלמדים לאורך הילדות הרגלים בלתי יעילים לוויסות רגשי. כיום DBT מוכר כטיפול יעיל למצבי חרדה, דכאון, התמכרויות, הפרעות אכילה, קשיים במערכות יחסים ועוד. DBT יכול לעזור לכל מי שמתקשה בניהול מערך רגשי רגיש ועוצמתי. ניתן גם לקרוא באתר – תחת לשונית – הפרעת אישיות גבולית / הפרעה בוויסות רגשי.

בכדי שתוכלו לקבל החלטה שקולה מתוך הבנת התמונה הגדולה. ובכדי שנוכל לתת המלצה מקצועית ואחראית שמבוססת על היכרות עם הבעיות והרקע להיווצרותן. הסבר מקיף יותר: שער הכניסה לטיפול במכון אופק הוא מפגש היכרות והתייעצות אליו מוזמנים הפונה והוריו. מטרתו של המפגש היא היכרות שלנו אתכם ושלכם איתנו, כך שתוכלו לקבל החלטה לגבי הטיפול והתאמתו אליכם לאחר שאתם יודעים במה מדובר. ואנחנו נוכל לתת המלצה לגבי מידת התאמתכם לטיפול, לאחר שאנחנו היכרנו ושמענו על הסיבות בגללן הגעתם אלינו. מדובר בחיבור ראשוני עם המכון, עם השפה של ה- DBT, עם ההבנות שלנו לגבי בעיות וההצעות שלנו לפתרונן. לרוב יהיו אלה 2 אנשי מקצוע מצוות המכון שיפגשו אתכם במפגש ראשוני זה. אחד ישב עם ההורים והשני עם הפונה. אנחנו נשאל שאלות שיאפשרו לנו להבין את הרקע לבעיות בשלן הגעתם לטיפול. נסביר לגבי מערך הטיפול, כולל חלקם של ההורים בתוכנית הטיפולית המוצעת. אנחנו רואים את ההורים כחלק בלתי נפרד מהטיפול וגורם משמעותי בהצלחתו. דרישות ומטרות הטיפול יוצגו באופן פתוח במפגש. לאחר שהסברנו נאפשר גם לכם לשאול שאלות. אנחנו דוגלים בהתנהלות שקופה ורוצים לתת מידע מדויק ככל הניתן שיאפשר קבלת החלטה לגבי הטיפול המוצע. אנחנו דוגלים בחופש לבחור - בכל גיל חשוב לנו שהמטופל יבחר בגישה הטיפולית, לשם כך עליו להבין במה מדובר.

אנחנו לא מכריחים ולא כופים. לעיתים בתחילת הדרך נאפשר עבודה בנפרד. בכל מקרה נבקש הסכמה לכך שזו תהיה מטרה טיפולית – לעבוד לקראת היכולת וההסכמה לשלב את ההורים בתוכנית הטיפולית. חשוב שתדעו מראש שזו אחת מהמטרות הטיפוליות שלנו. הסבר מקיף יותר: התוכנית הטיפולית במכון אופק כוללת עבודה עם הורים, לא רק הורים למתבגרים וילדים אלא גם עם הורים למבוגרים. מדובר בחוליה חיונית שמהווה חלק מהתוכנית הטיפולית. לכן כל ההורים מוזמנים לקחת חלק בטיפול. הסיבה לכך שאנחנו מזמינים הורים להיות חלק מהטיפול היא ההבנה לגבי כוחה של הסביבה בהיווצרות הבעיות וגם בפתרונן. התיאוריה הביו-סוציאלית של ה- DBT מכוונת אותנו להבנת הבעיות ומסמנת גם את הדרך לפתרונן; להלן סיכום קצר של התיאוריה הביו-סוציאלית: קיים בסיס ביולוגי מוכח לקשיים בוויסות רגשי: מערך הוויסות הרגשי הוא תכונה מולדת - יש ילדים שנולדים רגישים יותר עם נטייה להרגיש יותר מאחרים – הם מרגישים מהר יותר, חזק יותר ולוקח להם יותר זמן מלאחרים להירגע מהרגש. ההשלכות של הרגישות הזו, כלומר כיצד היא תתבטא בחיים, קשורות גם לאיך הסביבה מגיבה אליהם. ילדים רגישים זקוקים לסביבה מבינה, רגישה, קשובה ומיומנת, אך הסביבה אליה הם נולדו לא קיבלה הוראות הפעלה, ולכן לא בהכרח מבינה ופעמים רבות לא יודעת כיצד להגיב ולעזור. רגישות יתר + סביבה שלא מבינה = בעיות. בתוכנית הטיפולית ברצוננו לעזור הן עם ויסות יעיל יותר של רגישות היתר הביולוגית (טיפול פרטני ולימוד מיומנויות עבור המטופל) והן עם הבנה טובה יותר ומיומנות גבוהה יותר של הסביבה = הורים (לימוד מיומנויות עבור ההורים). בהקשר זה אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא על מודל ההורות הדיאלקטית באתר זה.

יש בודאי סיבות טובות לתחושה זו, אנשים רבים מגיעים עם חוויות לא טובות מקבוצות, השתתפות בקבוצה נחווית עבורם כלא מתאימה להם, מעוררת חרדה ועוד סיבות מובנות והגיוניות. חשוב לנו לומר שקבוצות DBT אינן קבוצות טיפוליות בהן המטופלים מדברים על הבעיות שלהם, מנתחים את התגובות שלהם וכדו'. בקבוצות DBT המטרה היא למידה. מדובר בקבוצה מובנית עם תכנים מוגדרים וידועים מראש. הקשר בין המשתתפים קשור לתרגול המיומנויות ומטרתו תמיכה וחיזוק. פעמים רבות התחושה היא יותר של קורס/סדנא מאשר של קבוצה טיפולית. הדרך היעילה ביותר ללמוד מיומנויות DBT היא בקבוצה. יחד עם זה כמובן שבמצבים חריגים, בהקשר לקשיים ספציפיים שמקשים או לא מאפשרים לימוד בקבוצה – יתאפשר לימוד מיומנויות באופן פרטני.

מטופלים בגילאי 12-22 לומדים מיומנויות בקבוצה משותפת, עם אחד מהוריהם. המטרה הראשונה בטיפול היא להשיג איזון ויציבות, כלומר וויסות טוב יותר בכמה שיותר תחומי חיים. לשם כך יש צורך במיומנויות שיש ללמוד ולתרגל. בשנה הראשונה ללמידה, כשעדיין לא הושגה יציבות – הלמידה היא בקבוצה משותפת - צוות משפחתי של הורה+ילד במטרה ללמוד שפה אחידה, המגבירה את הסיכוי להשיג יציבות ואיזון טובים יותר. זו אחת הדרכים שה- DBT מציע על מנת לסייע לסביבה לשפר את היכולת שלה להיות יותר מבינה, תומכת ומחזקת (ראו הסבר על התיאוריה הביו-סוציאלית). הביחד עלול גם לעורר קשיים, כגון חוסר נוחות לשבת ליד ההורים, חשש מחשיפה ועוד. לאורך השנים נוכחנו לדעת שלמידת המיומנויות ותרגולן בקבוצה משותפת יעילות פי כמה וכמה בגילאים הללו, לעומת קבוצה ללא הורים. חשוב לציין שמטרתנו בקבוצה אינה בהכרח שיתוף אלא למידה, כך שאין צורך לשתף בדברים שאינכם רוצים לשתף בהם.

לא. שמירה על קבוצה קבועה, יציבה – מאפשר ללמידה להיות יעילה יותר. בהתייעצות של המטופל עם המטפל האישי ומנחי הקבוצה ובהתאם להרכב והמורכבות המשפחתית – יוחלט מי ההורה שיצטרף ללמידה משותפת בקבוצה. לעיתים נמליץ בהמשך על שנה נוספת בקבוצה משותפת עם ההורה השני.

בקבוצה נלמד מיומנויות ונתרגל אותן. מדובר בקבוצת למידה של כלים להתמודדות יעילה יותר עם משימות ואתגרי החיים. הסבר מקיף יותר: דיאלקטיקה ב- DBT באה לידי ביטוי בזרקור שאנחנו שמים על החשיבות שבמציאת איזונים, כמו לדוג' האיזון הדיאלקטי בין קבלה לשינוי. אנחנו גם מקבלים את המטופל בדיוק כפי שהוא וגם מקפידים על תנועה לקראת שינוי (ניתן להרחיב קריאה על הנחות היסוד). כך שכל המטופלים צריכים לקבל עזרה בבניית כישורים, יכולות, מיומנויות שיאפשרו השגת שינוי. המטרה שלנו בקבוצה היא ללמוד דרכים חדשות להתמודדות עם מצבים מעוררי רגש או מצוקה, לחפש דרכים שיאפשרו למצב לא להחמיר וגם לשפר את התקשורת ואיכות החיים של המשתתפים. יחד, ובנפרד. בקבוצה נלמד דרכים לשפר את התקשורת של המשתתפים עם עצמם (עם הרגשות, הגוף והמחשבות) כך שניתן יהיה לזהות ולהכיר טוב יותר מה קורה לנו ומה ניתן לעשות בכדי להרגיש יותר בשליטה. נלמד לשפר את התקשורת של כל אחד עם הסביבה שלו כך שתתבסס על הבנה, תיקוף (ולידציה) והישענות על 'מה שעובד' (יעילות). יינתן גם תרגול לבית. ללא תרגול- קשה מאוד לרכוש כישורים ויכולות חדשות (תחשבו על מיומנויות שלמדתם בעבר כמו רכיבה, נהיגה, שחייה, גלישה... – הכל דורש למידה ותרגול בכדי להשתפר). הצטרפות לקבוצה מעוררת לעיתים כל מיני רגשות לגיטימיים וצפויים. אתם לא לבד – יש את המטפל הפרטני שמלווה ואת מנחי הקבוצה שישמחו להקשיב ולעזור במציאת פתרונות. ניתן להרחיב את הקריאה על המיומנויות הנלמדות בקבוצה באתר זה: אודות הטיפול – מה כולל הטיפול.

לא. אנו במכון אופק מטפלים באופן כוללני ומציעים תוכנית טיפולית שלמה, אותה אנו מוצאים כיעילה ביותר לסוג הבעיות בהן אנחנו מטפלים. הסבר מקיף יותר: DBT היא גישה שנחקרה רבות, יש עדות רחבה ליעילותה. אנחנו במכון אופק מחויבים למודל המקורי של הגישה הטיפולית כפי שפותחה ע"י פרופ' מרשה לינהאן ועושים כמיטב יכולתנו להשאר נאמנים למה שנחקר ועובד, כלומר למערך הטיפולי שכולל 4 זרועות – הטיפול הפרטני, לימוד מיומנויות, קשר עם המטפל בין הפגישות וקבוצת עמיתים של אנשי הצוות. לכן, לא תתאפשר השתתפות בקבוצה ללא טיפול פרטני. אנחנו קשובים לדרישה ההולכת וגדלה להתאמות ואכן יש מסגרות שאין באפשרותן להציע את כל המערך או שהחליטו מסיבות אחרות להציע טיפול פרטני בלבד או קבוצת לימוד מיומנויות בלבד. בהחלט חשוב ויעיל לעשות התאמות לסטינג הטיפולי, לאבחנה ולסיטואציה הספציפית, ויחד עם זה חשוב לדבוק בעקרונות ובמבנה הטיפולי כדי שה-DBT לא יאבד מיעילותו. בהקשר זה ניתן לצטט את לינהאן שאמרה שהדבר המוסרי ביותר שביכולתנו לעשות זה להציע את הטיפול היעיל ביותר שבאפשרותנו לתת. זו מטרתנו - להעניק טיפול יעיל, אחראי ומקצועי. השתתפות בקבוצת למידה יכולה לעורר אתגרים וקשיים. המטפל הפרטני מהווה חלק חשוב, לא רק בהטמעת המיומנויות יחד עם המטופל, אלא גם בליווי ועזרה בהתמודדות עם האתגרים. במכון אנו עובדים יחד כצוות, ומנחי הקבוצה נמצאים בקשר קבוע עם המטפלים הפרטניים, על מנת למקסם את יעילות העבודה המשותפת של הטיפול הפרטני יחד עם הלימוד בקבוצה. מניסיוננו, במצב בו המטפל הפרטני אינו חלק מהצוות והקשר איתו אינו מתאפשר באופן מלא ורציף, הדבר עלול לפגוע ביעילות ומקצועיות הטיפול. לכן לא ניתן להצטרף רק לקבוצה.

אין מגבלה גילאית לטיפול DBT, יש עדויות רבות ליעילותו של הטיפול בכל גיל, מילדות ועד זיקנה. יחד עם זה, המערך הטיפולי הייחודי של מכון אופק, הכולל לימוד מיומנויות בקבוצות המחולקות לפי גיל ומעורבות משמעותית של ההורים בטיפול, מותאם בצורה המיטבית לטווח הגילאים סביב 13 עד 40. בחרנו להתמקד ולהתמקצע בקבוצות גיל אלו בהם ביכולתנו להבטיח את הטיפול המקיף והיעיל ביותר - התוכנית הטיפולית הרחבה הכוללת לצד טיפול פרטני גם לימוד מיומנויות בקבוצה עבור המטופל ועבור הוריו. מערך טיפולי אותו אנו מוצאים כיעיל ביותר לסוג הבעיות בהן אנחנו מטפלים. אנחנו לא מקבלים ילדים לטיפול היות ואין לנו את המענה המתאים. נסיוננו לאורך השנים מוכיח יעילות גבוהה של הטיפול כשמתאפשרת עבודה מערכתית שכוללת מעורבות הורים כחלק מהטיפול. יחד עם זה, אין מניעה לפנות אלינו, תלוי במידת הזמינות של המטפלים, ובמידת ההתאמה של התוכנית הטיפולית לצרכים הספציפיים. אתם מוזמנים לפנות ונשמח לבדוק היתכנות כל מקרה לגופו.

טוב שאת מזהה את הקושי ושואלת. מיינדפולנס (Mindfulness) או קשיבות בעברית היא אכן מיומנות ליבה ב- DBT. מה הכוונה בקשיבות?: תשומת לב לרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות. זה עשוי להיות קצת מבלבל, כי על פניו – זה ממש קל. אך בפועל נדרשת הנכונות לתרגל אותה שוב ושוב, עוד הרבה לפני שמרגישים שהיא עוזרת לנו במשהו. אז הטיפול הזה מתאים לך אם את מוכנה לגייס סקרנות ופתיחות להמשיך לנסות. או לפחות נכונות להמשיך לדבר על זה. הסבר מקיף יותר: העמדה שלנו ב- DBT היא עמדה קשובה במשמעות של התבוננות סקרנית, מקבלת, לא שיפוטית בדברים כפי שהם. מדובר ביכולת לעצור לרגע בכדי לזהות מה קורה לנו - לשים לב, להתבונן ברגשות, מחשבות, תחושות, ברגע הנוכחי, מבלי לפרש ומבלי לשפוט את עצמנו, את הזולת או את החוויה. את מוכנה לנסות לאמץ את העמדה הזו כלפי החוויה שלך עצמך? זו דוגמה לתרגול קשיבות – תני מילים (התבוננות לא שיפוטית) לסיבות המובנות לכך שהחוויה שלך מול המיומנות הזו שלילית. זו תשומת לב סקרנית למה קורה לי. הכוונה היא לשים זרקור על החוויה שלנו, להתבונן כצופה מהצד, בדברים כפי שהם ולא כפי שהיינו רוצים שהם יהיו. נתרגל את היכולת לשים לב, את היכולת להתמקד בדבר בו בחרנו להתמקד ואת הכישור החשוב של להיות לא שיפוטיים כלפי מה שקורה. נדרש אומץ כדי לתרגל עמדה קשובה. זה אומר להתבונן ברגשות ובתגובות שלנו – גם אלה שאנחנו פחות אוהבים או נהנים מהן. לדוגמה: אנחנו יודעים שיש לנו רגשות, אך לאפשר לעצמנו להרגיש אותם במלואם, זה לא פשוט. במיוחד בתקופות בהן רגשות עוצמתיים ושתלטניים (כמו: אשמה, בושה, מבוכה, פחד, אכזבה, דחיה, חוסר אונים, עצבות, כעס, תסכול ועוד...) דומיננטיים בחיינו. צריך אומץ להיפתח ולהתבונן בסקרנות ברגשות, הם עשויים להכאיב. ממש. כשאנחנו משפרים את יכולת המודעות שלנו למה שקורה, משפרים את יכולת הקבלה שלנו את עצמנו ואת המצב, מצליחים להשתפר בוויתור על שיפוטיות עצמית – אנחנו משפרים את היכולת לוויסות רגשי. גם אנחנו, המטפלים, מתרגלים קשיבות באופן קבוע, בכדי להיות מטפלים קשובים יותר – כאלה ששמים לב, לא שיפוטיים, פתוחים וסקרניים להבין טוב יותר בכדי לעזור באופן היעיל ביותר למטופלים שלנו.

בטווח שבין שנה וחצי לשלוש שנים. הסבר מקיף יותר: טיפול DBT הוא טיפול מובנה, גישה סיסטמתית ומאורגנת. יש מספר שלבים לטיפול. בשלב הראשון אנחנו מבקשים התחייבות למשך טיפול של כשנה וחצי, במהלכו תיעשה עבודה טיפולית ממוקדת להעלאת מוטיבציה לחיים ולהגברת יעילות הטיפול – כך שהחיים לא יהיו בסכנה והקשר הטיפולי והמוטיבציה לשינוי יהיו יציבים וחיוביים. בשלב הזה גם ילמדו מיומנויות. זה השלב האינטנסיבי שדורש התגייסות רבה. בשלב זה תתבקשו להגיע, בנוסף למפגש הפרטני עם המטפל האישי, גם לקבוצה ללימוד מיומנויות. וההורים יצטרפו לקבוצת מיומנויות עבור הורים. כלומר לתקופה מסוימת התוכנית הטיפולית תכלול עד 3 פגישות בשבוע עבור המשפחה כולה. בתום שנת הטיפול הראשונה תיעשה הערכה לגבי יעילות הטיפול ותינתן המלצה. לרוב אנחנו ממליצים על שנה נוספת של טיפול, כך שניתן להמשיך בתרגול המיומנויות ולהטמיע אותן בחיי היומיום ובמצבים בהם המטופל והוריו הכי זקוקים להן. עבור מטופלים שעברו טראומות בעברם, הטיפול נמשך לשלב השני שיתמקד בטיפול בטראומה והשלכותיה בחיי היומיום. DBT הוא בבסיסו טיפול התנהגותי, שמטרתו לתת למטופלים כלים לפתרון בעיותיהם. העבודה הטיפולית מבוססת מטרות מוגדרות שעם השגתן מסתיים הטיפול. ד"ר יפעת כהן נוהגת לומר שאנחנו 'עוברי אורח' בחיי המטופל – מטרתנו לעזור כך שלא יזדקק לנו. לעיתים תידרש המשך עבודה להשגת מטרות נוספות. בחשיבה משותפת נמליץ על גישה טיפולית אחרת, עם מטפל אחר. חשוב לציין שטווח הבעיות וחומרתן משתנה ואורך הטיפול בהתאם. המטרה שלנו תהיה להצליח להתאים עבורכם את הטיפול היעיל ביותר בכדי שתוכלו לבנות את החיים שאתם רוצים לחיות אותם כמה שיותר מהר.

לא. אנחנו מכון לטיפול פסיכותרפויטי. הגישה שלנו דוגלת בחיפוש אחר פתרונות עבור אנשים שסובלים מבעיות מורכבות. לעיתים הפתרון קשור גם לצורך בהוספת טיפול תרופתי. יחד עם זה, הידע והנסיון הקליני מלמד אותנו שהטיפול התרופתי באנשים הסובלים מבעיות בוויסות רגשי הוא פעמים רבות בעל יעילות חלקית וזמנית. לכן נמליץ שהטיפול התרופתי יהיה לצד הטיפול הרגשי ומתוך קשר ועבודה משותפת של המטפלים. רבים מהמטופלים מגיעים אלינו כשהם כבר מטופלים פסיכיאטרית, במידה והמטופל חש בנוח עם הפסיכיאטר/ית המטפל/ת – לרוב לא תהיה מניעה להמשיך. בכל הנוגע לתוכנית הטיפולית אצלנו, לאחר עריכת החוזה הטיפולי עם המטפל הפרטני ובהתאם לצורך נשקול הפנייה לפסיכיאטר שמכיר את גישת ה- DBT ואת אנשי צוות המכון. הדבר החשוב מבחינתנו הוא לשמור על עבודת צוות שמאפשרת לנו לחשוב ביחד.

ככלל, המכון אינו מציע טיפול ייעודי למאובחנים על הרצף האוטיסטי. הסיבה לכך מקצועית: אין לנו מענה מדויק לצרכים הייחודיים של המתמודדים עם ASD, נדרשת התמחות ספציפית שאינה קיימת בצוות המכון כיום. כמו כן המערך הטיפולי שלנו מבוסס על לימוד מיומנויות בקבוצות גיל, מנסיוננו אינן מותאמות ולכן אינן יעילות באופן מספק. במקרים גבוליים או כשקשיי הוויסות הם המוקד המרכזי, ניתן לקיים מפגש ייעוץ בו נוכל להתרשם יחד האם ניתן לשלב את המטופל במסגרת שלנו, או להמליץ על מסגרת מתאימה יותר (כמו בית אחד - http://www.bait1.co.il/).

כן, בהחלט. DBT נחשב כיום ל"טיפול מבוסס ראיות" (Evidence Based Treatment) ומוכר בעולם המקצועי כ"סטנדרט הזהב" (Gold Standard) לטיפול בהפרעת אישיות גבולית (BPD) ובמטופלים המתמודדים עם אובדנות כרונית ופגיעה עצמית. מעבר לכך, עשרות שנות מחקר הוכיחו שהשיטה יעילה מאוד במגוון רחב של קשיים הנובעים מקושי בוויסות רגשי, בהם: דיכאון וחרדה הפרעות אכילה התמכרויות הפרעות דחק פוסט-טראומטיות חשוב להדגיש: הצלחה ב-DBT אינה נמדדת רק בהפחתת סבל או סימפטומים, אלא בבניית מה שאנחנו מכנים "חיים שראוי לחיות אותם" (A Life Worth Living). המחקרים מראים שמטופלים המתמידים בטיפול לא רק מפסיקים התנהגויות בעייתיות, אלא משפרים משמעותית את איכות חייהם, את מערכות היחסים שלהם ואת יכולתם להחזיק עבודה ולימודים. למעוניינים להעמיק בנתונים המדעיים, ניתן לקרוא על המחקר העדכני (Core Evidence and Research) באתר של מכון לינהאן (Behavioral Tech) – הגוף הבינלאומי המוביל שהקימה מפתחת השיטה, פרופ' מרשה לינהאן: https://behavioraltech.org/evidence/