מהו טיפול דיאלקטי-התנהגותי?

למעלה, פרופ' מרשה ליניהן, מפתחת גישת ה DBT


משמאל, פרופ' מרשה ליניהן יחד עם ד"ר יפעת כהן, מנהלת מכון "אופק"

טיפול דיאלקטי-התנהגותי, DBT, הוא גישה טיפולית המבוססת על מחקרים רבים. גישה טיפולית זו פותחה בשנות ה - 80 המאוחרות ע”י הפסיכולוגית מרשה ליניהן (Marsha Linehan, Ph.D) מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ארה”ב. מטרת הטיפול היא לעזור לאנשים עם קושי בויסות רגשי.

המטרה העיקרית של DBT היא בניית חיים ששווה לחיות אותם. DBT עוזר לשנות דפוסים של התנהגות, רגשות וחשיבה הגורמים לקשיים בחיים. הטיפול עוזר בחיזוק המוטיבציה להיות בחיים, מוטיבציה להיות בטיפול ומוטיבציה לשיפור איכות החיים.

היסודות העיקריים המגדירים את הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי:

 DBT מדגיש גישה ממוקדת, מכוּוֶנת למטרות מעשיות, מוגבלת בזמן, סיסטמטית ומאורגנת, עם הנחות יסוד ברורות לגבי הטיפול והמטופלים: 

מהי דיאלקטיקה?


הפילוסופיה הדיאלקטית מתייחסת להתפתחות האנושית כנגזרת מסינתזה בין ניגודים, להעדר קיומה של אמת מוחלטת, ולשינוי מתמיד. הדיאלקטיקה ב- DBT היא עבודה על קֵרוב בין ניגודים תוך תהליך מתמשך של סינתזה. הניגודים יכולים להיות –  בתפיסת המטופל/ת את עצמו/ה; בפער בין גישת ההורים לגישת המטופל/ת; בפער בין המחשבה או ההרגשה היום לזו של אתמול ועוד. העמדה הדיאלקטית המרכזית בטיפול היא קבלת המטופלת את עצמה כמו שהיא ויחד עם זה מאמץ בלתי נלאה לשינוי מה שניתן לשינוי. הקבלה עצמה היא שינוי חשוב ומייטיב.

קשיבות Mindfulness


קשיבות היא תשומת לב למה שקורה ברגע הנוכחי ללא שיפוטיות.

קשיבות היא מיומנות ליבה הנלמדת ב- DBT ומטרתה להגיע לקבלה רדיקלית של המציאות, לקבלה של עצמנו ולקבלה של האחרים. קשיבות מתקשרת ליכולת להתבונן על רגשותינו ומחשבותינו, ללמוד לקבל את הכאב ולהפחית את השיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי האחרים. העמדה הטיפולית גם היא נגזרת ממיומנות זאת: עמדה מתבוננת וסקרנית ללא שיפוטיות וללא נוקשות.

עקרונות קוגניטיביים התנהגותיים

DBT כולל גם התנהלות שיטתית, קביעת מטרות התנהגותיות ולימוד מבוסס פרוטוקול של מיומנויות חיים.

 
 
 
 

ראיון מהערוץ האקדמי עם ד”ר יפעת כהן אודות הטיפול דיאלקטי התנהגותי

מודל ההורות הדיאלקטית

לאחרונה, מתחילים להכיר בשדה הפסיכולוגיה הקלינית ביעילות ה"טיפול בהורים" ורואים בו התערבות קלינית מרכזית וחשובה שמקלה על בעיות הילד. עדויות מחקריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מאשרות שהבריאות הנפשית של ילדים מושפעת מאוד מהקשרים שיש להם עם הוריהם, מהתנהגות ההורים ומהסביבה הביתית בה הם חיים.  טיפול בהורים מחייב שילוב גמיש של התייעצות, שיתופיות וטיפול וזהו אתגר לא פשוט. בעוד שבעבר הוצגו נוסחאות ברורות למהי הורות טובה, כיום תופסים את ההורות בצורה מורכבת יותר ומכירים בכך שיש דרכים שונות בהן הורים מתאימים את מעשיהם לצרכים ולמאפיינים של הילד, למשאביהם האישיים ולנסיבות חייהם.

אם בעבודה טיפולית עם ילדים ומתבגרים מקובל לערב את ההורים בטיפול, גם אם לא באופן תכוף או יעיל מספיק, הרי שבעבודה הטיפולית עם מבוגרים צעירים מקובל שלא לערב כלל את ההורים, אלא בנסיבות קיצוניות ביותר. להורים, למרות מעורבותם בחיי ילדיהם,  אין דריסת רגל בטיפול. עם זאת, ההורים זקוקים לעזרה, והמבוגרים הצעירים יכולים להפיק תועלת מרובה משינוי בקשר עם הוריהם. גם אם הצעיר בטיפול, שינוי בקשר עם ההורים לא יוכל לקרות במידה יעילה מספיק כאשר הטיפול ממוקד בו, ולהורים אין הכוונה, הנחייה וטיפול. ההורים, מצידם, בדרך כלל לא ייפנו מיוזמתם לבקש עזרה בהקשר לטיפול של ילדם המבוגר, זאת כנראה משום שהדבר אינו מקובל, ומשום ש"הרי הוא כבר מבוגר, וחי את חייו".

יש מעט מאד חומר קליני ומחקרי בהקשר להשפעת עבודה עם הורים למבוגרים צעירים על מצבם הרגשי של הצעירים. ניתן להניח ששיפור ביכולת ההורים להבין את ילדיהם הבוגרים ולימוד כלים שיאפשרו קשר מחזק וחיובי בין הצעירים ובין הוריהם יהיה בעל השפעה מייטיבה על מצבם הרגשי של ההורים והצעירים כאחד. מחקר במכון 'אופק' על השפעת השתתפות הורים בקבוצה ללימוד מיומנויות מראה הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית על עמדות ההורים כלפי ילדיהם ועל תחושת היכולת שלהם.

הורים לצעירים הסובלים בוויסות רגשי

ברור שלכל הנאמר משנה חשיבות כאשר אנו מדברים על מתבגרים ומבוגרים צעירים עם בעיות בויסות רגשי. הורים צריכים להתמודד עם התפרצויות זעם, שימוש בסמים ואלכוהול, התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית, חוסר התמדה בלימודים או עבודה, תנודות חדות במצב הרוח, הפרעות אכילה, סירוב לטיפול או הפסקת טיפולים פסיכולוגים בטרם עת, טיפולים שהם אלה שמממנים לעיתים קרובות.

קיימים חסרים בנגישות וידע לגבי אבחון וטיפול בהפרעות בוויסות רגשי בכלל ובהפרעת אישיות גבולית בפרט. הבעיה קשה שבעתיים לגבי המשפחות של צעירים אלה. רבים אינם חושבים שילדיהם סובלים מבעיה אלא שהם עצלנים, מפונקים, מניפולטיביים וכד' ולכן פעמים רבות יש מתח בין בני משפחה שונים לגבי הצורך בחיפוש עזרה מקצועית. רבים חווים ביקורת נוקבת על הדרך בה הם מתייחסים לצעירות הבלתי מווסתות במשפחה, כך שאפילו תמיכה בתוך המשפחה אינה דבר מובן מאליו. רבים מההורים חוו את אנשי המקצוע ביקורתיים ומאשימים אותם בבעיות של ילדיהם.

בני משפחה של צעירים לא מווסתים מדווחים על רמות גבוהות של דיכאון, מועקה, אבל ומתח רב ביחסים עם ילדיהם. ההורים גם כועסים על עצמם, מרגישים אשמה ובושה ומאשימים זה את זו בתרומה גנטית, בפינוק יתר, הזנחה וכד'.

נמצא שהקשרים המשפחתיים עם הצעירים הלא מווסתים הם בעלי השפעה משמעותית על התפקוד הכללי של צעירים אלה.

DBT בעבודה עם הורים

מיומנויות DBT יחד עם מוטיבים טיפוליים עיקריים ב DBT יכולים להוות בסיס לעבודה מעשית ויעילה עם הורים לצעירים הסובלים מחוסר ויסות, הפרעות אישיות מורכבות, שימוש בסמים, הפרעות אכילה, וגם הורים לצעירים נורמטיביים.

במכון אופק פיתחנו מודל שמתבסס על שפת ה-DBT וכולל גם אלמנטים של הורות קשובה (Kabat-Zinn).

לצורך הורות יעילה נחוצים מודעות עצמית מחד ומיומנויות יעילות להתנהלות עם הילדים מאידך.

 

מודל ההורות הדיאלקטית כולל:

  • עמדה דיאלקטית

  • מיומנות של קשיבות (mindfulness)

  • מיומנות של הורות קשובה (mindful parenting)

  • מיומנויות של ולידציה (תיקוף)

עמדה דיאלקטית

 

אין אמת אבסולוטית, האמת מורכבת מחלקים, ובשום נקודת זמן לא ניתן לראות את כולה. האמת של הילד לא מבטלת את האמת של ההורה, ולהיפך. האמת שהיתה אתמול לא מתבטלת כי היום יש אמת אחרת. בשיח דיאלקטי אין מקום לנוקשות. הצמדות לעמדה נוקשה מובילה להגברת המתח בין ההורה לילדו, ובדרך כלל להגדלת הקיטוב ולא לסינתזה וצמיחה.

קשיבות Mindfulness

 

כדי שהורים ידעו מה הם מרגישים וצריכים- עליהם לתרגל קשיבות. קשיבות היא היכולת להיות מודע למחשבות שלך, לרגשות, לתחושות הפיסיות ולהתנהגות ברגע הנוכחי, מבלי לשפוט את עצמך או את החוויה. מודעות קשובה היא דרך להתנהל בחיים. התנהלות של תשומת לב פעילה לחוויות החיים מפרספקטיבה של נדיבות וחמלה לעצמנו ולאחרים.

הורות קשובה Mindful Parenting

 

הורות יעילה משמעותה הורות קשובה – הורה ששם לב למה שהוא מרגיש, חושב ועושה, שלא מגיב באופן אימפולסיבי וששם לב למה קורה אצל הילד שלו ברגע נתון, וזאת מבלי לבקר, הוא הורה קשוב.

ולידציה (תיקוף)

תגובה שמאפשרת לאדם האחר לדעת ולהרגיש שאת/ה מבינ/ה מה  הוא מרגיש/חושב/עושה; הכרה לא שיפוטית בחוויה של האחר; תגובות אדיבות, עדינות ומכבדות עם כוונה להבין את האדם האחר.

מודל זה תורגם לפרוטוקול בו משתמשים בקבוצות ההורים לצעירים שמתנהלות במכון אופק, וכן, בהדרכת הורים פרטנית.

קיימת אפשרות להשתתף בקבוצת הורים גם אם הצעיר אינו מטופל כלל או שאינו מטופל במכון!

 
סיכום עקרונות ההורות הדיאלקטית
ההורות הדיאלקטית - ד"ר יפעת כהן

פרטים ליצירת קשר עם מכון "אופק"

כתובת: רחוב גד מנלה 1, אזור תעשיה ספיר, נתניה 

טלפון: 09-8995541

פקס: 09-8996173

מייל: ofekdbt@gmail.com